אלופציה

מה זה אלופציה אראטה?
וכיצד ניתן להתמודד עם מחלת אלופציה אראטה?

אלופציה אראטה היא מחלה אוטואימונית הגורמת בעיקר לכל שיער הגוף לנשור, פירוש שם המחלה בעברית הוא קרחת אזורית.
מחלה אוטואימונית היא מחלה הנגרמת מתגובה פנימית של הגוף כלפי עצמו וכלפי מערכת החיסון שלו ללא סיבה מובהקת ומשפיעה על תאים ורקמות בריאים לחלוטין.
רוב החולים באלופציה אראטה הם עד גיל 20 ומהווים רק כ-2% מכלל האוכלוסייה.

בדיוק כך, אלופציה אראטה תוקפת זקיקי שיער וכך גורמת לתופעות כמו: מפרצים בשיער עד ממש התקרחות בחלק או בכל חלקי הגוף. למרות הנשירה, זקיקי שיער עצמם עדיין נשארים ולעיתים אפילו יש צמיחה אך היא איטית באופן משמעותי ובלתי נראית לעין ולכן ישנה אפשרות גדולה לצמיחה מחודשת או שימור שיער מהזקיקים שנשארו לאחר שהמחלה חולפת.
נשירת שיער היא המאפיין העיקרי של המחלה ומלבדו אין עוד מאפיינים בריאותיים ומכאן ההבנה העמוקה הפגיעה העיקרית של המחלה הזו היא בפן הרגשי, הנפשי והחברתי.

למרות המאפיין הכל כך בולט של אלופציה אראטה, קופות החולים השונות ובראשן משרד הבריאות מסרבים להכיר במחלה ומקשים על החולים בה לקבל את היחס הראוי.
בשל הסיבה הזו, קמה עמותה שדואגת לכל חולי אלופציה אראטה ודואגת להם להכרה ולקבלת זכויות ראויות – עמותת "בראש מורם".

איך אלופציה מתפרצת?

נשירת שיער הראש, הזקן, הפנים ואפילו בכל חלקי הגוף.
הופעתה הראשונה בחיי אדם החולה לראשונה באלופציה לרוב מתרחשת לפני גיל 20 ו-20% בלבד מהחולים בה יחוו נשירת שיער לאחר שיעברו את גיל ה-40.
רוב החולים חווים צמיחה מחודשת של שיער לאחר שנה אבל חלקם עלולים לחוות אירוע אחד או יותר בו יחוו חוויה נוספת של נשירת שיער. אירוע כזה סביר לקרות בעקבות לחץ נפשי ומשתנה מאוד מאדם לאדם החולה במחלה.

למה זה קורה?

הגורם העיקרי למחלה הוא בסיס גנטי הקיים בגופו של החולה. בשנים האחרונות גילו באמצעות מחקרים שונים ששינויים או שילובים בגנים אחרים עשויים להגביר את הסיכון להתפרצות המחלה.
ישנו גורם נוסף שלא גורם למחלה אך גורם להתפרצותה והתפתחות – לחץ!
הלחץ הוא כמובן גורם חיצוני שיכול להיות גם זיהום מסויים, לחץ נפשי או כל גורם סביבתי אחר שגורם לגוף להיות בסטרס.
מחלות אוטואימוניות בדרך כלל מתפרצות משילוב של מספר גורמים ולכן הלחץ מהווה כאן טריגר לגוף ובעל משקל רציני לחומרת המחלה ולמועד התפרצותה.
את הגורם הגנטי אי אפשר לשנות אך את הגורמים הסביבתיים בהחלט ניתן ולכן יש להתייחס אליהם ברצינות ולקחת אותם בחשבון כחלק מתהליך ההבראה והשיקום.

כמה עובדות חשובת על אלופציה מתפרצת:

כיצד מאבחנים אלופציה?

אלופציה אראטה מאובחנת על ידי רופא עור. ברוב המקרים, האבחנה לא תלווה בבדיקות דם ובדיקות נוספות אלא שימוש בזכוכית מגדלת מיוחדת שבעזרתה הרופא בודק זקיקי שיער באיזור שבו יש מפרצים בשיער או התקרחות וכך מוודא את אבחנתו.
במידה והאבחנה אינה חדש משמעית, ייתכן ויהיו בדיקות דם או שתילקח דגימת עור באזור המאופיין בקרחת כדי לשלול זיהום או פטרייה.

מאפיין נוסף שעלול לעורר חשד שמדובר באלופציה הוא פגיעה בציפורניים.
לציפורניים ולשיער מבנה דומה ולכן המחלה יכולה לפגוע גם בצמיחת הציפורניים או לגרום לפגמים על פניהן. פגיעה בציפורניים תופיע רק אצל 10% מכלל חולי אלופציה.

חשוב לזכור שקצב המחלה וחומרת המחלה משתנים בין החולים ולא כולם חווים אותה באותו האופן.

מה עושים לאחר האבחון? האם יש דרכי טיפול במחלת אלופציה מתפרצת?

מרגע קבלת האבחון הודאי, מומלץ לקרוא ולדעת כמה שיותר על המחלה, לבחור את סוג הטיפול המתאים ולהתכונן בהתאם.
חשוב מאוד להתמודד עם ההיבט הנפשי והרגשי ולקבל תמיכה מהסביבה הקרובה לצד טיפול וייעוץ מקצועי מאנשי מקצוע שיוכלו לעזור בכל הקשור להתמודדות הנפש עם ההשלכות הפיזיות של המחלה.

שתף:

אל תפספס שיחה עם מומחה

השאר פרטים ונחזור אליכם לייעוץ בהקדם